רחיצת מכוניות - היא פעולה שמטרתה ניקיון חיצוני, ולעיתים גם פנימי, של מכוניות.
לפעולה זו יש קטגוריות עיקריות אחדות:
רחיצה ידנית "מסורתית" - נעשית באמצעות התזת מים על הרכב (בצינור או בדלי) וקרצופו בסבון.
רחיצה ידנית מופעלת מטבעות - שיטה זו נפוצה בעיקר בארצות הברית. נעשית במעין מפרץ גדול כשלרשות הרוחץ צינור של מים\סבון וספוג קרצוף.
רחיצה אוטומטית במסוע - מערכת מברשות מסתובבות מקרצפות את הרכב שנע באמצעות מסוע דרך מפרץ הרחיצה.
בעבר נהגים חששו שרחיצת מכוניות ממוכנת היא מקור לשריטות ופוגעת בגימור. דאגה זו נעלמה כשהומצאו מכונות רחיצה "ללא נגיעה" המבטלות למעשה את המברשות. אך לעומת זאת העדר המברשות חייב שימוש בחומרים חזקים יותר שעלולים לפגוע במכוניות עוד יותר מרחיצה אוטומטית. בימינו מפחיתים מערכות ניקוי הידרודינמיות, חומרים מדוללים וחומרים מונעי חיכוך באופן ניכר את סכנת השריטות.
במערכות רחיצה מופעלות מטבעות ובמערכות רחיצה אוטומטיות, הסבון והחומרים מיועדים להסיר לכלוך. בניגוד לעבר, היום לא נהוג עוד להשתמש בחומצה הידרופלואורית, חומר מסוכן ביותר שהיה בשימוש במכונות רחיצה.
רוב המאמצים בתעשייה בימינו מתמקדים ביצירת חומרי ניקוי בטוחים יותר ובניסיון לרתום את כוח החיכוך לניקוי הרכב. במדינות שונות בארצות הברית ובאירופה, חובה על מתקני רחיצת הרכב למחזר את המים הנצרכים במתקן. בכך יש יתרון לשטיפת מכוניות במתקני רחצה, לעומת שטיפתן בבית, הן בחיסכון במים והן בשמירת הסביבה.
מערכת בשירות עצמי שבה הרכב חונה בתוך מפרץ גדול שמצויד במתיז מים\סבון ובמברשת קרצוף. כשהלקוח מכניס מטבעות למכונה הוא יכול לבחור האם להתיז סבון או מים או להבריש את הרכב עם מברשת הקרצוף. מס' המטבעות המוכנס קובע את הזמן שבו ניתן להשתמש במערכת. למרות זאת ברוב המקרים דרוש מס' מטבעות מינימלי להפעלת המערכת. לעיתים מערכות מסוג זה מצוידות בתחנות שואבי אבק בו ניתן לנקות את הריפוד והשטיחים ברכב.
רחיצה אוטומטית במסוע (או רחיצת מכוניות ממוכנת) מורכבת ממפרץ דמוי מנהרה שבתוכו נשטפים הרכבים. הלקוחות מסיעים את רכבם לתוך המפרץ והלקוח נשאר בתוך הרכב בזמן שהציוד בתוך המפרץ משפריץ מים וסבון, ולעיתים גם וקס על הרכב. הרכב מונחה לתוך מסוע כשהלקוח מעביר את הילוכי הרכב למצב סרק. לאחר מכן הרכב "יידחף" או "ייגרר" לעבר מכונות הניקוי הנייחות – מברשות מסתובבות בצורות שונות או "פסים תלויים" וכמו כן מתזי סבון ומים.
ישנם מתקנים הכוללים בתוכם גם מתזים המכוונים אל מתחת למכונית כדי לנקות את המכונית מבוץ וממלחים מזיקים (ראה פעולה 6 ברחיצה ידנית מסורתית).
לעיתים וקס נמשח על הרכב שעוזר בייבוש ומספק הגנה מסוימת.
מתקנים מהסוג הישן משתמשים בסיבי ניילון במברשותיהם אבל יש לסיבים אלו נטייה לשריטת הרכב. ניסו להשתמש גם בסוג מסוים של בד אך גם הוא גרם שריטות.
הטכנולוגיה העדכנית ביותר נקראת Wrap שהיא למעשה מברשת עשויה מחומר מבוסס קצף, שלא גורם לשריטות ומשתמש ביותר חיכוך ממגע.
כדי להימנע משריטות, לפני שיטת ה-Wrap הומצאה מערכת רחיצה "ללא מגע" – מתקנים אלה משתמשים בלחץ גבוה של מים ובדטרגנטים חזקים (ב-PH גבוה או PH נמוך), במיוחד חומצה הידרופלואורית. אם הרכב מלוכלך מאוד הוא לא יהיה נקי לחלוטין לאחר רחיצה כזו. זה דומה לרחיצת הידיים בלי לשפשפם זו בזו.
ישנם מתקנים המספקים "שירות מלא" הכולל בנוסף לרחיצה גם ייבוש ידני, ניקיון נקודות שהציוד החמיץ וגם ניקיון פנימי.
כדי לחסוך במים הומצאה רחיצה המבטלת שימוש במים ומתרכזת בעיקר בדרגנטים יעילים. המתקן האוטומטי הראשון לרחיצת מכוניות הופיע באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20.
הרכב ממוקם על מסוע. בתחילת המסוע מצויים מס' גלגלים המאפשרים לרכב ליישר את עצמו.
הרכב מושם בהילוך סרק.
רולרים צצים מאחורי גלגלי הרכב ודוחף אותם קדימה.
המכונית מזוהה באמצעות קרני אינפרה אדום המחוברים למחשב אוטומטי המפעיל את הרחיצה. כך ניתן למדוד את אורך הרכב ואת תוכנית הרחיצה בהתאם.
המכונית נכנסת לקטע במפרץ בו מופעלת תוכנית "השריה" מוקדמת. כאן מתזים משפריצים תמיסה מיוחדת על הרכב שמרטיבה אותו ומתחילה לשחרר לכלוך מהרכב.
בשלב זה מתזים קטנים יכוונו לגלגלי הרכב וינקו אותם מלכלוך שהצטבר עליהם באמצעות תמיסה מיוחדת.
לאחר מכן הרכב עובר דרך סדרת פסים תלויים מתקרת המתקן. פסים אלו מחוברים לציר ממונע שמזיז אותם בצורה מעגלית על פני המשטחים האופקיים של הרכב. כך מנוקים מכסה המנוע (מבחוץ), הגג ותא המטען.
מושפרץ קצף מיוחד המורכב מחומר כימי עם מים ואוויר. לרוב הם נפרדים ועד ליציאתם מהמתז הם מתערבבים יחדיו והופכים לקצף.
כשהמכונית מצופה בשכבה עבה של קצף היא עוברת למקרצפים - סדרה של מברשות אנכיות וגליליות עם מאות רצועות בד\ניילון\Wrap מחוברים להם. המקרצפים מסתובבים במהירויות מ-100 סל"ד עד ל-500 סל"ד. יש לפחות מקרצף אחד בכל צד אף על פי שיכולים להיות שניים או יותר. כך מנוקים המשטחים האנכיים ברכב. חלק ממערך המברשות במתקן רחיצת מכוניות. במספר רחיצות מכוניות יש מברשות שזזות סביב החלק האחורי והקדמי של הרכב, כך שגם משטחים אלה מקורצפים.
מערכת מיוחדת משפריצה מים בלחץ גבוה על הרכב. למערכת זו מתזים מסתובבים. כך מוסרים הלכלוך והדטרגנטים. בשלב זה גם יפעלו מתזים המשפריצים מים מתחת לרכב (על עיקרון הממטרה המסתובבת).
לאחר מכן הרשת עוברת דרך "קשת רחיצה" שמסירה משקעים שנותרו על הרכב לאחר הרחיצה, "ליתר ביטחון". עם זאת, ברוב המתקנים יש מס' קשתות כאלה, בעיקר אחרי כל תחנה עיקרית. על אותו עיקרון יכולים להיות יותר מקרצפים ויותר "וילונות".
כעת המכונית נכנסת ל"קשת הווקס". הווקס יוצר ציפוי עמיד למים והוא שונה מאוד מהווקס שמורחים ברחיצה ידנית. אחד ההבדלים העיקריים הוא שווקס ברחיצת מכוניות לא מגן כמו הווקס הרגיל. ישנם שני סוגי וקס - האחד במצב נוזל והשני בקצף (כמו בשלב 8 ברחיצה ידנית מסורתית).
כעת המכונית עוברת קשת רחיצה נוספת, אך לעיתים לפני קשת הרחיצה יהיה סט נוסף של וילונות או מברשות (כמו בשלב 11).
אחרי שהמכונית סיימה את כל השלבים צריך לייבש את המכונית. זה נעשה באמצעות מייבש ענקי שפולט אוויר חם לעבר הרכב. גם כאן משתמשים במתזים (שלא משפריצים מים אלא פולטים אוויר חם). לעיתים לפני הייבוש נמרח חומר מיוחד להאצת הייבוש.
במתקנים בעלי שירות מלא המייבש מופעל בעוצמה נמוכה יותר ומפעילי המתקן ייבשו באופן ידני את הרכב. הם עשויים לנקות את הרכב מאשפה ולהבריק את החלונות והגלגלים.
רחיצת מכוניות בביקיני הוא ז'אנר רחיצת מכוניות ידנית שהופך נפוץ בארצות הברית ובקנדה בחודשי הקיץ. ישנם שני סוגים של רחיצה כזאת:
למען צדקה וגיוס כספים – הבחורות היפות ביותר בקבוצה לובשות ביקיני ומושכות תורמים באמצעות שלטים צבעוניים בצד הדרך, והמכוניות נשטפות על ידי חברי הקבוצה (גם זכרים) במגרש חנייה קרוב תמורת תשלום שישמש למטרת צדקה או גיוס כספים.
שימוש מסחרי – בחורות לבושות ביקיני שוטפות את הרכב תמורת תשלום ומבדרות את נהג הרכב.
בתרבות הפופולרית ישנם אזכורים תכופים לתופעה זו – בקליפים ובתוכניות טלוויזיה ולעיתים אף בקולנוע.
Detailing היא צורת ניקוי מיוחדת להכנת הרכב לתערוכות. השיטה מתמקדת בניקוי יסודי מאוד והברקת הרכב, מבפנים ומבחוץ, כדי להפיק איכות גבוהה של ניקיון ברמה של תערוכות רכב. אך הסיבה ל-Detailing אינה רק הכנה לתצוגות ותערוכות - יש המיישמים אותה לסיפוק אישי. בחלק החיצוני של הרכב מבוצעים ווקס ופוליש - וכן שטיפה "רגילה" - ידנית לרוב. החלק הפנימי של הרכב עובר ניקוי באמצעות שואבי אבק, חומרי ניקוי נוזליים ומברשות. לרוב גם המנוע מנוקה.
אף על פי שפעם ענף זה היה לא מפותח והיו מומחים מעטים בתחום והציוד היה יקר מאוד. בימינו הורידה הפופולריות של תחום זה את מחירי האביזרים לרמה שנגישה לכל חובב מכוניות ממוצע. חלק קטן מהציוד כולל: מטליות מיוחדות העשויות ממיקרופייבר, ג'ילדות טבעיות העשויות מעור צבי רך, מגבים, חומרי ניקוי חזקים, מברשות בצורות שונות, "צמרונים" מיוחדים, פיות מיוחדות לשואבי האבק, מתזי מים ונייר שיוף. מגוון מוצרי שמפו, חומרי ניקוי, מסירי שומן, חומרי מגן, חומרי סיכה וכן מוצרי פוליש ווקס נוצרו במשך השנים כדי להתאים לדרישות שונות של הלקוח.
מוצרים ברמה מקצוענית - מוצרים המסופקים לסדנאות ובעלי מקצוע בתחום זה. חומרים אלה מבצעים את פעולתם טוב, אך לא באופן יוצא מן הכלל. הם זמינים במחירים הוגנים ובכמויות מסחריות.
מוצרים ברמה צרכנית - זמינים בחנויות המתמקדות בתחזוקת רכב. חלקם טובים מאוד וחלקם לוקים בחסר.
מוצרים לחובבים נלהבים זמינים בהזמנה מיוחדת ברשת או בחנויות מתמחות. בגלל המחיר הגבוה, בעלי מקצוע לא משתמשים בהם. לעיתים המחיר הגבוה לא מתורגם לאיכות גבוהה יותר.
המתקן הראשון בישראל, בבעלות רפאל הלפרין, הופעל במתחם הבורסה ברמת גן.
בימינו כוללות תחנות דלק רבות גם מתקן לשטיפת מכוניות, וכן פועלים מתקנים כאלה באופן עצמאי, מחוץ לתחנות דלק.
רחיצת מכוניות עלולה להיות פעולה שצורכת מים רבים. כדי לצמצם את בזבוז המים הכרוך ברחיצת מכוניות, נקבעו הגבלות אחדות בתקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס"א-2001. עיקר ההגבלות:
"לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים לשם רחיצה וניקוי של רכב" - תקנה זו אוסרת רחיצת מכוניות באמצעות צינור המחובר לברז.
במתקן לרחיצת מכוניות חובה להתקין מערכת למיחזור מי השטיפה, אלא אם הוכח שהמתקן צורך לא יותר מאשר 40 ליטרים מים לשם רחיצת מכונית אחת.
